כיצד להשוות דוגמאות כתב יד?
בין אם תרצו להשוות דוגמאות כתב יד להנאה או למטרות משפטיות או משפטיות, תזדקקו לעין חדה.
ניתוח כתב יד הוא גם אמנות וגם מדע. בין אם תרצו להשוות דוגמאות כתב יד להנאה או למטרות משפטיות או משפטיות, תזדקקו לעין חדה. הצעד הראשון הוא להשיג דוגמאות, הכוללות בדרך כלל מדגם המדובר ומספר מסמכים שאתה יודע שמישהו כתב בפועל. בחן כל מסמך בנפרד, וחפש מוזרמים פורמליים, עיצוביים וסגנוניים. קבע אם דוגמאות חולקות את אחד מהמאפיינים העדינים הללו, וצור מסקנה לגבי מחבר המסמכים על סמך ממצאיך.
חלק 1 מתוך 3: השגת דגימות מתאימות
- 1בקש דוגמאות אם אתה משווה כתב יד בכיף. אם אתה רק רוצה להתאמן בכתב השוואת, לשאול חברים או בני משפחה כדי דגימות כתיבה. בקשו מכמה אנשים לכתוב 2 או 3 פתקים כל אחד, ובקשו מהם לערבב את התווים לפני שיימסרו לכם אותם. ואז בדוק אם אתה יכול לדעת אילו פתקים נכתבו על ידי אותו אדם.
- אתה יכול גם לבקש מכל אדם מדגם שאתה יודע שהוא כתב ולנסות להתאים את ההערות לאדם הנכון.
- 2התייעץ עם עורך דין אם אתה צריך להשוות דוגמאות לעניין משפטי. אם הבעיה שלך חמורה בהרבה, שופט יכול להורות למישהו לספק דוגמאות כתב יד לצורך השוואה. עורך דין יכול לעזור לך להבין את האפשרויות שלך ולהמליץ על מנתח פלילי מקצועי.
- 3השווה בין מסמכים מקוריים במקום צילומים. השטן נמצא בפרטים! במידת האפשר, בדוק מסמכים מקוריים, אשר חושפים פרטים רבים יותר מאשר צילום. משקל קו, ריטושים עדינים ופרטים זעירים אחרים עשויים שלא להיראות בדוגמאות שהועתקו.
- בדרך כלל תשווה מדגם ידוע עם מדגם שנחקר. מדגם ידוע הוא מסמך שאתה בטוח באופן סביר שכותב חיבר. מדגם נחקר עשוי או לא הורכב על ידי הכותב ההוא.
- אם דוגמאות מקוריות אינן זמינות, עדיין תוכל ליצור מסקנות על סמך צורת אות, ייחודיות סגנונית, סידור ותכונות אחרות הנראות במסמכים שהועתקו.
אם אתה רק רוצה לתרגל השוואה של כתב יד, בקש מחברים או מבני המשפחה לכתוב דוגמאות. - 4השג דגימות ידועות מבוקשות ונאספו במידת האפשר. המסמכים המבוקשים הם דוגמאות שמישהו מכין ומגיש להשוואה. דוגמאות שנאספו, כגון מכתבים וטפסים חתומים, הם מסמכים שמישהו יצר מבלי שידעו שישמשו אותם בהשוואה בכתב יד. לשניהם יתרונות וחסרונות, לכן השתמש בשניהם במידת האפשר.
- תדע ללא ספק שמישהו חיבר מסמך מבוקש אם תראה אותו כותב אותו. עם זאת, מכיוון שהם יודעים שזה ישמש להשוואה, הם עשויים לנסות להסוות את כתב היד שלהם.
- מסמך שנאסף פחות צפוי להיות מוסווה, אך אינך יכול להיות בטוח לחלוטין שהכותב אכן חיבר אותו.
- 5השווה דוגמאות שנחקרו עם דוגמאות דומות. בחר מסמכים ידועים שמתאימים לאותה קטגוריה כמו המדגם הנחקר שלך. למשל, אם אתה מנסה לברר אם מישהו כתב מכתב מלא שנכתב בקורס, השווה אותו למכתב שאתה יודע שאותו אדם כתב.
- יהיה לך קל יותר להשוות בין שני מסמכים דומים, והתוצאות שלך יהיו אמינות יותר.
- 6השתמש בדגימות ידועות שהוכנו בערך באותו זמן כמו דגימות שנחקרו. שינויים בכתב יד לאורך זמן בשל מגוון גורמים. אם המדגם הנחקר שלך מתוארך, נסה להשוות אותו לדגימות שנאספו שנכתבו סביב תאריך זה. המסמכים המבוקשים הם הטובים ביותר אם המדגם הלא ידוע הורכב לאחרונה.
- קבלת דגימות מתוארכות דומה חשובה במיוחד כאשר משווים דגימות שנכתבו על ידי ילדים וקשישים. כתב היד משתנה עם התבגרותם של ילדים ויכול להידרדר עם גיל מתקדם או מחלה.
- 7השג 20 עד 30 חזרות אם אתה משווה דוגמאות חתימה. אנשים לא חותמים על החתימה שלהם באותה דרך בדיוק בכל פעם. אם יש לך מספיק דוגמאות, אתה יכול לחוש את הווריאציות הטבעיות של מישהו ומאפיינים נקודתיים עקביים לאורך חתימותיהם.
- חתימה שהועתקה במדויק היא דגל אדום לזיוף.
חלק 2 מתוך 3: בחינת הדגימות
- 1הערך תכונות פורמליות, כגון צורת אותיות, עקומות וזוויות. התחל בבדיקה מקרוב של כל מסמך, וציין את הדרכים המסוימות שבהן כותב כל אחד מהמדגמים מכתבים. בדוק את כיוון השבץ וקריאותו, גודל האותיות והאם לולאות מעוגלות או זויות.
- לדוגמא, בדוק אם הכותב מכין "M" עם 2 קשתות כלפי מעלה או עם קשקוש מחודד. בדוק אם הם עושים "8" עם שני מעגלים בודדים או עם קו אחד רצוף.
אם הבעיה שלך חמורה בהרבה, שופט יכול להורות למישהו לספק דוגמאות כתב יד לצורך השוואה. - 2בחן את משקל הקווים והאיכות של כל דגימה. בדוק אם האותיות כבדות, כאילו הכותב לחץ יותר על העט או העיפרון כפי שכתב. האם משקל הקו עולה בקנה אחד בכל המסמך, או שיש מקומות שבהם קווים מודגשים ואחרים שבהם קווים דקים?
- בנוסף, בדוק אם משקלי הקו נמוגים בגלל העט שנגמר הדיו. חפש כתמים שבהם דיו אולי דילל שהמחבר עקב אחריהם כדי ליצור כיתוב ברור.
- 3בדוק את סידור האותיות, גובהן ויחסן לקו הבסיס. חפש מוזרויות כגון אותיות גדולות שיושבות מתחת לקו הבסיס שלהן או סטות לקו הבסיס שלמעלה. בדוק אם יש נטיות קדימה או אחורה, קבוצות מקובצות או רופפות, ומוזרויות עיצוב אחרות.
- קו הבסיס הוא הקו התחתון השולט או הדמיוני עליו יושבות כל האותיות.
- 4שימו לב לתכונות סגנוניות, כמו שימוש באותיות רישיות וקישוטים. לדוגמא, כותב עשוי להשתמש תמיד באותיות רישיות "N", אך אחרת ישתמש באותיות קטנות באותיות קטנות. בעוד היומן שנכתב בכתב מחובר, אתה עלול למצוא את משיכות מוגזמת בסוף כל מילה, או לולאות דרמטית ברחבי מדגם. לחלופין, אולי כותב חטטני משתמש בסימנים סגורים וזוויתיים לאותיות כמו "b", "f" ו- "p" במקום בלולאות מעוגלות ופתוחות.
- 5חפש ריטוש, התלבטויות וסימנים אחרים לכתיבה לא טבעית. שורות רוטטות, מגעים וסימנים מוזרים אחרים יכולים להעיד על כך שהכותב ניסה להסוות את כתב היד שלהם או לחקות את הסגנון של מישהו אחר. זכור שסימנים לא בטוחים הם דגל אדום, אך אינם הוכחה מוחלטת לזיוף. שורות מתנדנדות, למשל, יכולות להיות בגלל שהסופר היה קר או חרד.
- 6בדוק אם יש שגיאות כתיב ודקדוק חוזרות ונשנות. בעוד שמאפיינים פורמליים וסגנוניים הם צורות הראיות הקונקרטיות ביותר, ניתן גם ללקט מידע מתוכן המדגם. תפניות ביטוי משותפות ושגיאות איות ושגיאות דקדוק חוזרות יכולות להצביע על כך ששני מסמכים חולקים מחבר. עם זאת, הסימנים עצמם חשובים יותר מתוכן.
- הרבה אנשים מאייתים את אותן מילים שגויות או משתמשים באותה סלנג. עם זאת, כל כתב היד הוא ייחודי, ולכן הסימנים עצמם מספקים ראיות חזקות יותר לסמכותו של המדגם.
דוגמאות שנאספו, כגון מכתבים וטפסים חתומים, הם מסמכים שמישהו יצר מבלי שידעו שישמשו אותם בהשוואה בכתב יד.
חלק 3 מתוך 3: גיבוש מסקנה
- 1ספוט מזויף, חתימות זהות בדיוק. אם אתה משווה חתימות, הדרך הקלה ביותר לזהות זיוף היא לבדוק מעקב או סימולציה. אם שתי חתימות זהות לחלוטין, ואתה יודע שאחת מהן אותנטית, כמעט בטוח שהאחר הוא זיוף.
- חתימות זהות הן הדוגמה הברורה ביותר לזיוף. לחתימות טבעיות יש תמיד שונות קלה.
- 2מצא מאפיינים שמוכיחים שהדוגמאות חולקות סופר. לאחר בחינת הדוגמאות שלך, תהיה לך רשימה של מאפיינים בודדים עבור כל מסמך או חתימה. השווה את ההערות שלך וחפש עקביות מעודנת המוכיחה ששני מסמכים חולקים מחבר.
- לדוגמא, יתכן שתגלה שיש סתירות במוטות, בגודל האות ובמרווח בין אותיות בשתי דוגמאות. עם זאת, למרות הבדלים אלה, "m" תמיד נכתב כ -2 קשתות כלפי מעלה, "אני" תמיד יושב מתחת לקו הבסיס שלו, תמיד משתמשים בהון "R" במקום "r" באותיות קטנות, ו- "s" תמיד יש חלק מעוגל. אם אינך רואה סימני עקיבה או חיקוי, מאפיינים אלה הם עדות טובה לכך שהמסמכים חולקים מחבר.
- 3החליטו אם הדוגמאות אינן חולקות מאפיינים בודדים. זכור שתמיד ישנן שונות בין דוגמאות כתב יד שנכתבו על ידי אותו אדם. עם זאת, אם אתה מוצא מסמך אחד או חתימה הכוללת לפחות תכונה חוזרת אחת שאינה קיימת במדגם האחר, תוכל להסיק באופן סביר שהמסמכים אינם חולקים מחבר.
- למשל, נניח שהכותב של מסמך אחד מייצג תמיד "m" עם משיכה מהירה וטבעית עם שתי נקודות, אך המסמך האחר כולל קשתות מעוגלות בלבד. זה יעלה על כל הדמיון בין שתי הדגימות.
קרא גם: איך מציירים מחבט טניס?
