כיצד לפתח כישורי עיתונות בסיסיים?
לפניכם סיכום קצר של כמה מהמיומנויות החשובות לעיתונאים. אלו הכישורים הנלמדים בשיעורי עיתונאות מכללתיים רבים. הבנה טובה של יסודות אלה תעזור לכל כותב להחליט אם ברצונו להמשיך בכתיבה מסוג זה.
- 1למדו לכתוב עם "5w's": מי, מה, איפה, מתי, ואיך. הם אבני הבניין של כל סיפור חדשותי.
- 2ארגן את הסיפור: תפוס וארגן את הסיפור לאחר כתיבת ההובלה. זה כולל הוספת ציטוטי הראיון, כתיבת הסיפור בפירמידה ההפוכה, יחד עם שאר הפריטים המוזכרים כאן.
- 3כתוב את החלק העיקרי של הסיפור שלך בסגנון הפירמידה ההפוכה. זה המקום בו החדשות החשובות ביותר מופיעות בראש ונקודות פחות חשובות עוקבות בסדר יורד. זהו הפורמט המשמש לרוב כתבות החדשות מכיוון שניתן לחתוך את החלק הפחות חשוב בסיפור במידת הצורך (בדרך כלל אם יש סיפור יותר נכון או שנמכרת פרסומת חדשה).
- 4הוסף את ההובלה לסיפור שלך. לידים הם בדרך כלל משפט אחד או שניים ובסך הכל 30-50 מילים. על הליד לסכם את המאמר כולו כדי שהקורא יוכל להחליט אם הוא רוצה לקרוא את כל התוכן.
- 5הישאר בזמן ולעשות רושם גדול יותר על הקוראים. מיידיות היא כמה לאחרונה האירוע קרה. ההשפעה היא ההשפעה שיש לסיפור על חיי הקורא. ככל שההשפעה גדולה יותר, כך הסיפור גדול יותר. שיפוט חדשותי הוא היכולת לקבוע אילו סיפורים הם המעניינים והחשובים ביותר לקוראי אותם פרסומים.
- 6השתמש בציטוטים: למד קודם את הציטוט הישיר (מילותיו המדויקות של מישהו). זה המקום שבו אתה מקבל מידע ממילה למילה ממקור טוב שאתה יכול לצטט. הצעת מחיר חלקית היא המקום בו אתה פשוט משתמש בחלק מהצעת מחיר ישירה. פרפרזה היא סיכום הכתב של דברי המקור.
- בעיות שיש להימנע משימוש במרכאות כוללות: ציטוטים עמומים וברורים וציטוטים המהדהדים אמירה קודמת; הצעות מחיר המשמשות לידים; מחרוזת ציטוטים רצה במשפט אחר משפט; קלל מילים במרכאות; ועיוות הצעות מחיר.
- 7להבין ברשומות: נסו לוודא שהמקור שלכם יסכים לתת לכם לצטט אותם. זה ברשומות. מחוץ לרשומות הוא המקום בו המקור יודע על הנושא אך אינו מעוניין להשתמש בשמו.
- דוגמה לכך תהיה במהלך שערוריית ווטרגייט, "גרון עמוק" היה בכיר בממשלה בכיר שלא רצה לאבד את עבודתו (או גרוע מכך).
- שימוש במקורות לא רשמיים אינו מקובל בהרבה חדרי חדשות. אם זה כל מה שאתה יכול להשיג, נסה לגרום לאדם אחר שמכיר את הסיפור לאשר את המידע (ואשר יאפשר לך לצטט אותם).
- 8הבן שאלות פתוחות לעומת סגורות: הכיר שאלות פתוחות, הן לרוב הטובות ביותר. הם נועדו לגרום למקור לדבר בחופשיות ולחשוף מחשבות ורגשות. דוגמאות כוללות: מהי פילוסופיית הספורט שלך? אילו מחשבות עברו בראשך בפעם הראשונה שחילצת שחיין טובע?
- ניתן לענות על שאלות סגורות "כן" או "לא" ללא הסבר נוסף; משמש לאישור מידע, אך לא יעיל במיוחד עבור ראיונות רבים. שאלות סופטבול: שאילתות קלות ולא שנויות במחלוקת שמטרתן לפתח קשר עם המקור ולעזור להם להירגע.
- 9להבין קול פעיל לעומת פסיבי: קול פעיל הוא הדרך בה רוב האנשים מדברים. קולות פעילים ופסיביים מתייחסים ליחסים בין הנושא לפועל. במשפט פעיל הנושא עושה משהו.
- במשפט פסיבי הנושא אינו עושה דבר; זה פועל. הקול הפעיל הופך את הכתיבה שלך לחזקה וחיה יותר, והוא הסגנון שמשמש ברוב כתבות החדשות. דוגמאות: הבנות אכלו את הפיצה. (פעיל) לעומת הפיצה אכלו הבנות.
- 10התנתק ככותב על ידי שימוש בגוף שלישי ברוב המאמרים שלך. דוגמה לכתיבת גוף שלישי: "כתב זה ערך את המחקר." ביטוי מגוף ראשון יהיה: "ערכתי את המחקר." נסה לכתוב בגוף שלישי ככל האפשר בכתיבה עיתונאית.
- 11אל תנסה פלגיאט! זה המקום בו מישהו מנסה להעביר את המילים או הרעיונות של אחרים כמשלהם (ללא ייחוס). הסכנה העיקרית עבור עיתונאים רבים היא כאשר הם מעתיקים ישירות מהאינטרנט (גם אם הם מצטטים את מקור האינטרנט, עליהם לכתוב מחדש במילים שלהם).
- 12הימנע מ"דעת הכתב. "אל תבחר במועדפים (או תתלונן על משהו מבלי להסביר גם את הנקודות הטובות). דווח על הסיפור בכנות ובדייקנות ותן לקוראים להחליט. לפעמים הטיה כוללת את אי הצגת שני הצדדים של הנושא בצורה הוגנת; או על ידי מניפולציה בעובדות על מנת להטות את דעת הקוראים. הימנע מכך.
- סיכום מיומנות: תרגול, תרגול, תרגול עד שמיומנים לאסוף עובדות, להציג אותם במדויק ולהפוך את הסיפור למעניין ורלוונטי לקוראים.
- כתבים צריכים לכתוב בגוף שלישי ולהימנע מדעות אישיות.
- כתבים כותבים לעתים קרובות כדי לגרום לסיפורים שלהם להישמע טובים יותר. זה כולל: החלפת פעלים פסיביים בפעלים פעילים, השמטת יתירות ומשפטים ארוכים ומילוליים, וביטול ז'רגון וקלישאות.
- קריאת הסיפור בקול רם היא דרך טובה למצוא את השגיאות.
- כתבים צריכים לייצר ללא הרף רעיונות חדשים לסיפורים. עליהם לצאת מהמשרד, להכיר מקורות חדשים ולהשתתף בפגישות ואירועים קרובים.
- ללמוד להיות עיתונאי אפקטיבי לוקח תרגול. סגנון כתיבה זה שונה מסגנון הכתיבה "נייר מונח" שנלמד בקורסים רבים בתיכון ובמכללות.