כיצד לטפל בחששות כהורה חורג?
הידיעה כיצד אתה חושב ומרגיש, נותנת לך הקשר שממנו אתה מתייחס לבעיות.
תחשוב על זה; הגעת למשפחה חדשה, משפחה שאינה שלך, משפחה שלא הקמת ואחת שיש לה מסורות משלה, ככל הנראה שונות משלך. אתה מנסה להשתלב בסביבה החדשה הזו. אבל אתה לא זר רגיל, אתה הורה. מוטלת עליכם המשימה להבטיח שהילדים במשפחה יחיו חיים שלמים ומספקים. אתה עומד מול האתגר של להרוויח את אמון הילדים, לשמור על אהבת ההורה השני ולאזן בין מבלי לאבד את דעתך. איך אומרים את מה שאתה רוצה להגיד בהקשר הזה עם אתגרים כאלה?
- 1דע את עצמך ולעצמך אמיתי. דע מאין אתה, מה ההיסטוריה שלך במסגרת משפחתית, אילו ציפיות יש לך והכי חשוב, איך אתה מרגיש כלפי בני המשפחה החדשה שלך (כל אחד מהם) וכיצד זה משפיע על מחשבותיך כלפיהם. לדעת איך אתה חושב ומרגיש, נותן לך הקשר שממנו אתה מתייחס לבעיות.
- מודעות עצמית מאפשרת לך, לא רק לדעת מה אתה מרגיש, אלא כיצד אתה חושב ומרגיש כלפי רגשות אלה.
- 2הכירו את המשפחה החדשה שלכם. כשאתה מכיר את עצמך, חשוב 'לשים את עצמך בהקשר'. במילים פשוטות, דע כיצד אתה משתלב במשפחה; איך הבת המתבגרת עשויה להגיב לעישון שלך, בהתחשב בהוריהם הקודמים שלא? האם הבן בכיתה ו 'יצפה לך בכל משחק בייסבול? האם שתיים לשנה הישנה מצפה למשהו מדי?
- הכרת מקומך במשפחה מאפשרת לך לבנות את תגובתך למצב; בין אם מתקנת ובין אם חיובית. האם הבן יבין מדוע לא התייצבת למשחק הגדול ביותר שלו כשלפני יום רק הזכרת כמה בייסבול טיפש? האם הבן והבת יחשבו שאכן אכפת לך מרווחתה כשהבהרת שהחברים והחברות מחוץ לתחום בביתך?
איך אומרים את מה שאתה רוצה להגיד בהקשר הזה עם אתגרים כאלה? - 3דע על מה אתה מדבר. הימנע מלדבר לצורך העניין; זה בסדר לא לדעת את כל התשובות. אל תענה כדי להוכיח שאתה הורה פיקח. אל תוקיעו בלי הבנה והכי חשוב, אל תפחדו לבקש הבהרות.
- התמקדו בנושא הנדון ואל תעלו שום בעיות ישנות - כולל מה שאתם יודעים על המשפחה הקודמת שלהם - אינכם ההיסטוריונים המשפחתיים כאן.
- 4תמיד להקשיב. כשמתייחסים לדאגות כהורה, יש את הפיתוי להיות ממוקד בבעיה. הקשיב בלי לנסח תגובות בראש שלך. הימנע מעיצוב פתרונות בזמן שאתה מקשיב לבן הזוג שלך או לילד שלך.
- השתמש ברמזים מבהירים כמו, "אוקי ג'יין, אז תן לי להבין את זה, יוסטוס היה אז בבית..." עם זאת, אל תשלים את המשפטים עבורם ואל תפריע להם באמצע המשפט, אפילו כאשר הם חוזרים על מידע שאתה מכיר. שוחח רק כשאתה בטוח שהם סיימו להסביר, ולהימנע מלחקור אותם בתדירות גבוהה, ושאל כל דקה "סיימת?" זה עושה רושם של חוסר סבלנות ומרמז שכבר יש לך פיתרון בלי להתמקד בבעיה.
- 5דע איך ומה אתה רוצה לומר. אתה כנראה במשפחה הזו כי הקודם שבר או איבד את האדם בתפקיד שלך. כל מילה שלך היא קונוטציה, ולרוב מגבשת דעה במשפחה עליך.
- מדוד את דבריך. בטוח יותר להודות שאתה לא יודע משהו מאשר לדבר מתוך רגש ולהצטער על כך אחר כך. כאשר מטפלים בבעיה, כדאי להשתמש במה שמכונה SBI (מצב, התנהגות, השפעה). באמצעות פורמט זה אתה נותן הצעות, לא הוראות או כללים. SBI טיפוסי נשמע כמו זה "ג'ייק כשחזרת הביתה מאוחר...." (התנהג מה שנעשה, לא מה שהצטבר לאורך זמן) אתמול (מצב שיהיה ספציפי, זמן ומקום) זה גרם לי ולאבא שלך / אמא שלך מודאג (אימפקט, מה זה גרם לך להרגיש ולא לחשוב). לאחר מכן אתה עובד על פיתרון משם.
כשמתייחסים לדאגות כהורה, יש את הפיתוי להיות ממוקד בבעיה. - 6אל תתווכח. זה לא אומר שאתה מתנהג עם מר או גברת נכון בשיחה, לא אומר שאתה לא סובלני לדעתו של האדם האחר; אבל שכשאתה מרגיש עצם מחלוקת, תהיה חזק מספיק כדי לוותר על קרקע לפעמים. אם הצד השני מעוניין לגרום לך להראות רע, שיהיה להם את היום.
- זכור, תוכן הוויכוח אינו משמעותי בהקשר, כלומר כיצד ומדוע אתה טוען חשוב יותר ממה שאתה מתווכח. אם אתה רוצה לצאת מוויכוח, אל תשתמש בקלישאה "מבט, נמאס לי מזה, אצא קצת לאוויר." במקום זאת, תן לאדם האחר לסיים את דבריו (בידיעה שהחלטת לא לדבר יותר) וכשסיימו, תסלח לעצמך בנימוס מבלי שנראה שאתה בורח מהשיחה.
- אמור למשל שאתה צריך לחשוב על זה, במקום להעמיד פנים שאתה מבין את עמדתם, אם הטיעון שלך הבשיל, התשובה הסבירה ביותר תהיה "אתה לא! זה לא למה אנחנו מתווכחים?"
